מקומם של רגשות בתהליך גישור אזרחי

רגשות הם חלק מובנה מכל סכסוך בין בני אדם. כאשר רגשות מנהלים את הסכסוך קשה מאוד להגיע לפתרונות פרקטיים שיסיימו אותו. אז איך מנהלים נכון רגשות בסכסוך ואיך נותנים להם את המקום על מנת להצליח להגיע להסכמות

סכסוך עם כל אדם איתו הייתה לנו מערכת יחסים כזאת או אחרת (עסקית, משפחתית או חברית) מציף קשת רחבה של רגשות. בין היתר יכולים לצוף רגשות פחד, אכזבה, עלבון, פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה בכבוד, אובדן אמון, נקמה ועוד. תהליך גישור אזרחי, בניגוד לתהליכים משפטיים, מאפשר לכל צד להתמודד עם הרגשות האלה, לשתף בהם את הצד השני ולפרק אותם. זאת מתוך תפיסה לפיה על מנת לגרום לשני הצדדים למצוא פתרונות מעשיים שיביאו לפתרון הסכסוך ויחזיקו מעמד הרבה לאחר סיומו – יש לאפשר “וונטלציה” רגשית.

רגשות הצפים במהלך סכסוך מתקיימים במקביל לכך שהצדדים בסכסוך מתמודדים עם שאלות פרקטיות הנוגעות לסכסוך עצמו. שאלות כלכליות, לוגיסטיות או עסקיות, תלוי באופי הסכסוך, מרכיבות את החלק המעשי של תהליך הגישור ומתוכן נבנות הסכמות משותפות. אך כאמור, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לענות על שאלות אלו מבלי לתת מקום לרגשות של כל צד בסכסוך.

ככל שהשיח הרגשי “מנהל” את הצדדים ואת התגובות שלהם האחד כלפי השני, כך יהיה קשה יותר להגיע לפתרונות אופרטיביים מוסכמים שיביאו את הסכסוך אל סיומו. משכך, רק בשעה ששני הצדדים מצליחים להתמודד באופן אותנטי עם הרגשות המנהלים כל אחד מהם באופן סובייקטיבי, מתאפשר שיח של אינטרסים משותפים והסכמות משותפות.

על מנת ולהפחית את הרגשות השליליים ולייצר במהלך תהליך גישור אזרחי דינמיקה שתדגיש את הרגשות החיוביים ישנם מספר צעדים בהם ניתן לנקוט:

הצהרה גלויה על שיתוף פעולה – על מנת לייצר מראש דינמיקה חיובית יכול כל אחד מהצדדים להכריז בפומבי, בפני הצד השני שעל אף הסכסוך והרגשות שהציף, הוא מבין שהצד השני אינו אויב וכי פניו להגיע להסכמות בהידברות ובחיפוש אחר פתרונות שיאפשרו לו לשמור על האינטרסים שלו. אמירה ברורה שכזו כצעד ראשון בתהליך הגישור, יכולה לעזור לצמצם אי הבנות ולמנוע את החרפת משבר האמון שנוצר בין הצדדים בשעת פריצת הסכסוך.

כיבוד רגשותיו של הצד השני בסכסוך – כל צד בסכסוך יכול להקשיב להתבטאויותיו של הצד השני בנוגע לרגשותיו, ולתת לו את ההרגשה שהוא מבין את הקושי בו הוא נמצא וכן את מצבו הרגשי הסובייקטיבי, מבלי שזה יפגע כהוא זה בתחושותיו האישיות ובתסכול שלו. חשוב להבין כי גילוי אמפתיה לרגשות הצד השני אין משמעותה הסכמה לתחושותיו, אך היא מייצרת תחושה של הבנה וכבוד ומאפשרת תחילת תהליך השלמה וריפוי עם ההיבטים הרגשיים של הסכסוך. אמפתיה והכרה ברגשות הצד השני מאפשרות את אותה “וונטליציה” רגשית הכרחית ומאפשרת להתמקד בשיח ענייני ופרקטי בנושאים שעל השולחן.

להימנע מצעדים משפטיים ומשיח משפטי – בכל הקשור לסכסוכים, השיח המשפטי ככלל מחדד מחלוקות ומקצין עמדות. זאת, במטרה ליצור תחושת עדיפות משפטית, גם אם אינה מבוססת. הצהרה של כל אחד מהצדדים על כך שבכוונתו להימנע משיח משפטי ומימוש אמירה זו, תוביל באופן אוטומטי לרגיעה אצל הצד השני בסכסוך. זה יקרה משום שהוא שיבין שעל אף ההיבטים המשפטיים הקיימים בסכסוך, בכוחו לקבוע את התוצאה הסופית שלו בשיתוף פעולה של הצד השני. ההכרה הזו באפשרות שניהול הסכסוך והפתרונות לו יכולים וצריכים להישאר בידי הצדדים המסוכסכים יאפשר דיאלוג אפקטיבי.

שקיפות – אחד החששות הגדולים של צדדים הנמצאים בסכסוך הוא שהצד השני יפתיע אותם ומבלי להודיע מראש יבצע מהלכים חד צדדיים שיסבו להם נזק ויציבו אותם בעמדת חולשה. בנקודה זו חשוב לציין שהחשש ממהלכים חד צדדיים צומח לרוב על קרקע של חוסר ביטחון רגשי ופחות על היבטים משפטיים פרופר. זאת מאחר ונקיטת צעד משפטי  היא לא פעולה בה בביטחון מלא שהיא תיטיב את מצבו של הצד שיזם אותו, אך מנגד ניתן לומר בוודאות שצעד כזה יגרום להקצנת המתחים בין הצדדים וייפגע ביכולת שלהם לקיים שיח כן ופתוח. על כן מומלץ לפעול בשקיפות מלאה מול הצד השני וליידע אותו מראש בכל צעד חריג שנעשה בנוגע לסכסוך.

לא להגיב בזמן סערת רגשות – במידה והסכסוך מביא לסערת רגשות אזיי יש להתחשב בכך ולדעת שזהו הזמן הגרוע ביותר לקבלת החלטות שעשויות להשפיע באופן מהותי על החיים. תהליך גישור אזרחי מתנהל על פי הקצב שקובעים הצדדים ומתאים להם ולכן במידה ויש צורך אפשר לקחת הפסקות, לנשום ולהירגע בטרם מתקדמים. זהו אלמנט שיכול לסייע מאוד לתהליך הגישור משום שתגובות שיוצאות מתוך סערת רגשות עלולות לגרום לתגובה קיצונית גם אצל הצד השני ולהעלות את גובה הלהבות. לכן רצוי לזהות מצב של סערת רגשות בזמן, לא לפעול או להגיב בזמן הזה ולקחת את הזמן על מנת להתאזן ולחזור לשיח מול הצד השני.

התמקדות בעתיד – ככל שהשיח בחדר הגישור ייסוב סביב נושאים עתידיים עליהם יש לצדדים השפעה, כך יוכל כל אחד מהם להתחיל ולדמיין את המציאות שתתקיים אחרי שהסכסוך יגיע לכדי פתרון. ככל שהעתיד לבוא יראה בהיר יותר ומפורט יותר כך תוסר אי הוודאות שהיא גורם שבמקרים רבים מציף את כל הפחדים של שני הצדדים ומייצרת שיח שמקשה על היכולת לדבר על פתרונות מעשיים.

הגדרת יעדים ומטרות – ככל שכל אחד מהצדדים יוכל לשרטט את היעדים אליהם הוא רוצה להגיע לאחר שהסכסוך יגיע לסיומו, כך הוא יוכל לנתב את תהליך הגישור למקום בו ירגיש כי השיג את מבוקשו. מאידך כשאחד הצדדים בסכסוך אינו מגדיר את יעדיו והאינטרסים שלו הוא יגלוש לשיח משפטי דרכו יגדיר מטרות שהוא חושב שיוכל להשיג בבית המשפט. בנוסף לכך שמטרות הנולדות מתוך השיח המשפטי מובילות להקצנה בשיח, במקרים רבים הן אינן הולמות את היעדים והאינטרסים של אותו הצד, כך שבסופו של דבר גם אם יזכה בתביעה הוא עלול שלא לממש אף אחד מהיעדים שהציב לעצמו.

בחירת יועצים נבונה – בעולם יישוב הסכסוכים פועלים בעלי מקצוע המספקים שירותים שונים לכל אחד מהצדדים. שימוש נבון בעצות של יועצים רלוונטיים יאפשר ברוב המקרים ראייה רחבה יותר של מציאות הסכסוך וכפועל יוצא למציאת פתרונות יצירתיים. ברוב המקרים בוחרים צדדים שנקלעו לסכסוך להתייעץ עם עורך דין בייעוץ יחיד. תרומתם של עורכי הדין עשויה להיות בהבנה המשפטית בסוגיות הקשורות לסכסוך. עם זאת, ייעוץ משפטי אינו מכיל היבטים פסיכולוגיים, רגשיים נוירולוגיים, אנתרופולוגיים ואחרים המכתיבים את התנהלותו של הצד השני. היבטים אלו, המקבלים את המקום הראוי להם בחדר הגישור, הם אלו שקובעים בסופו של דבר איך ובאיזו אווירה יתנהל הסכסוך והניסיונות לפתור אותו. על כן מומלץ לבחור יועץ הבקי בנושאי הסכסוך מתוך זווית ראייה כוללת הרואה את ההיבטים המשפטיים כחלק קטן ממכלול של היבטים הכרוכים ביישוב סכסוך מכל סוג שהוא.

השאר תגובה