מגשר עורך דין

האם מגשר צריך להיות גם עורך דין? מהם היתרונות והחסרונות של עורך דין מול מגשר

מגשר עורך דין / עורך דין ומגשר

האם מגשר חייב להיות גם עורך דין? ישנה סברה רווחת ושגויה לפיה התשובה לשאלה זו היא חיובית. בפועל, לא רק שמגשר אינו חייב להיות עורך דין – השיטה הגישורית שונה בתכלית ואף עומדת לעתים בסתירה מוחלטת לשיטה המשפטית. גישור הוא פרופסיה (מקצוע) בפני עצמה, שאמנם יכול להיעזר בידע משפטי בתחומים שונים, אך מעצם הגדרתו כפיתרון קונפליקטים באמצעות הגעה להסכמות משותפות בין הצדדים כבר משאיר באופן אוטומטי את השיטה המשפטית המעודדת חידוד והקצנת מחלוקות – מחוץ לדלת חדר הגישור.

 

פייק ניוז או אמת, מדוע אנשים מעדיפים מגשרים שהינם עורכי דין?

בטרם נענה על שאלה גדולה ומורכבת זו, נגלה למען הגילוי הנאות שבצוות המגשרים שלנו נמצאים עורכי דין בכירים וכי מייסד הפירמה נדב נישרי, עצמו הינו בעל השכלה משפטית. דווקא ממקום זה אנו מרגישים בנוח לומר בפה מלא, שהפערים בין הגישה המשפטית והגישה הגישורית גדולים ביותר ובשל כך המחשבה שהמגשר חייב להיות עורך דין שגויה לגמרי.

אך אל לנו להתפלא שכך הוא הדבר. כל עוד אנשים בחברה חושבים שמחלוקות צריכות להיפטר בבתי המשפט וכל עוד אנו מאיימים זה על זה בתביעות הדדיות ולא בהזמנה לדיאלוג, תמשיך התפיסה המשפטית האלימה לשלוט בכתר. העובדה שעולם המשפט מגלגל בכל שנה ושנה מיליארדי שקלים (13,000,000 ₪ בשנה לפי הערכות), מצדיקה השקעת פרסום רב במדיה התקשורתית כדי לקבע את המסר השגוי.

יציאתם לשוק העבודה של אלפי עורכי דין נוספים בכל שנה ומכללות ואוניברסיטאות שמפרסמות לעוד ועוד אנשים לבוא וללמוד משפטים, מוסיפה עוד בעלי אינטרס לשיח השואף להעמיק את השתלטות המשפטיזציה על שיח פתרון המחלוקות ומשמרת את התודעה בדבר הצורך בעורכי דין.

נקודה נוספת ומשמעותית היא שאל מול סכומי העתק המושקעים בהטמעת הגישה המשפטית, אין גורמים אחרים המביעים את התנגדותם. אנשי הטיפול והארגונים המייצגים אותם, חלשים כלכלית בהרבה לעומת עורכי הדין ואינם יכולים להתמודד עם מכבש הלחצים שאלו יודעים ורגילים לעשות. ומשכך שהזירה ריקה, ברור לכל בר דעת שגם כאשר האופציה הגישורית שידועה בטובה בהרבה בכל פרמטר אל מול השיטה המשפטית, תתקשה לצמוח.

 

הרקע ההיסטורי

מדוע, אם כך, השתרשה הסברה השגויה לפיה מגשר חייב להיות עורך דין? התשובה לשאלה זאת נעוצה בהיסטוריה של שני התחומים האלה, המשפט והגישור. תחום המשפט המודרני כפי שאנו מכירים אותו היום התפתח בעיקר ב-200 השנים האחרונות סביב הצורך של מדינות העולם לייצר מערכת כללים וחוקים אחידה סביב המסחר ביניהן שתפס תאוצה בעקבות המהפכה התעשייתית והתפתחות קשרי מסחר בין מדינות ויבשות. מתוך הצורך לקיים מערכת כזאת של סחר בין מדינתי ולמסד מערכת חוקים שתגן על הצדדים השונים, נולד גם הצורך באנשי מקצוע, יודעי קרוא וכתוב, שמדברים בשפה דומה שיוכלו לעגן מערכת חוקים שכזאת בצורה שתהיה נהירה גם לעמיתיהם מעבר לים. כך נולד מקצוע עריכת הדין. כהערת אגב, לא לחינם מזוהה המקצוע הזה עם יהודים שכן בזמנים בהם מדובר הם אלו שידעו קרוא וכתוב והיו בעלי שפה משפטית משותפת (ההלכה) ועל כן היתה להם היכולת לייצר שפה חוקית אחידה ובין לאומית.

כך ברבות השנים וככל שהעולם נהיה יותר ויותר גלובאלי, הכתה שורשים השיטה המשפטית ונכנסה למעשה לכל תחום בו קיימים סכסוכים בין אנשים, ממשפחה ועד פיננסים. בכל אחד מהנושאים האלה נולדו עוד תחומים ותת-תחומים של מקצוע עריכת הדין ובאופן הזה “התחנך” העולם בעת המודרנית לחשוב בצורה משפטית (במקום אנושית) בכל עת בה נוצרים סכסוך או מחלוקת. במאמרו “יישוב סכסוכים – אפשר גם אחרת”, כותב על כך מי שנחשב לאבי הגישור בישראל, יורם אלרואי: “מילדותנו אנו מתחנכים על תחרות ואף מאבק . מרבית המשחקים הם משחקי תחרות. התחרות קיימת בלימודים, בחיי החברה, במקום העבודה, ולמעשה הפכה לנו טבע שני. לכן אין פלא שהיא מוצאת את מקומה גם במגעים בין בני אדם הנחלקים בדעותיהם. כל אחד מהצדדים מבקש לקדם את עמדותיו שלו, ולפיכך הוא נוקט טקטיקות תחרותיות כדי ‘לזכות’. נושאים ונותנים תחרותיים רואים בצר האחר ‘מתנגד’ או ‘יריב’, ומחפשים דרכים לשפר את עמדותיהם על חשבונו”.

אלרואי מוסיף לגבי השיטה המשפטית הנהוגה בישראל: השיטה המשפטית המקובלת בעולם האנגלו-סקסי ובישראל, הינו השיטה האדברסארית, היא בעיקרה שיטה בינארית, שיטה של ‘או-או’. מטבעו של ההליך המשפטי, שהוא מביא ל’משחק מתאפס’. בעת הדיון נוקטים הצדדים עמדות נוגדות באופן קוטבי ותוצאת המשפט גם היא, בדרך כלל, מתאפסת: בה במידה שהאחד זוכה – השני מפסיד. התוצאה של שיטה תחרותית זו היא, שגישתו היסודית של עורך-הדין מתועלת לעבר השאיפה ‘לזכות בתיק’ ומכתיבה את הדרך שבה הוא מנהל הן את הדיון המשפטי והן את המשא ומתן לפשרה . כפי שהתבטא, בדרך מוגזמת והומוריסטית למחצה, עורך-דין שפרש ממקצוע המשפטים והפך למגשר מקצועי”.

הגישור לעומת זאת נחשב לתחום חדש יחסית המהווה דרך אלטרנטיבית של פתרון סכסוכים. על פי הגדרתו בויקיפדיה הגישור הוא “שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים שבה גורם נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות”. האלטרנטיבה עליה מדובר, היא אלטרנטיבה לשיטה המשפטית כמובן, שכאמור השתרשה בעיקר במהלך שלוש המאות האחרונות. אלא שמבט ממעוף הציפור ההיסטורי יכול לערער על גישה זאת המציגה את הגישור כאלטרנטיבה. הגישור, על פי מבט על ההסיטוריה האנושית, הוא השיטה לפיה נהגו בני אדם לפתור סכסוכים מימים ימימה. יש הגורסים כי אהרון הכהן (אחיו של משה) היה למעשה המגשר הראשון.

במסכת אבות (א, יב) מתוארת שיטת הגישור של אהרון: “שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: ‘בני, ראה חברך מה הוא אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר ‘אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו’. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: ‘בני ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר ‘אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו’. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה”.

 כך נוצרו לאורך ההיסטוריה מוסדות לפיתרון סכסוכים באופן גישורי דוגמת זקני הכפר אליהם היו מגיעים בשעת מחלוקת. ישנן חברות בהן השתמרה מסורת זאת עד היום (סולחה בחברה הערבית).

הגישור כפי שהוא מוכר כיום הומצא ופותח בארצות הברית. הוא נולד בזירת יחסי העבודה הקיבוציים, שהיו פופולאריים בשנים 1930-1980. כאשר נוצרו מחלוקות שהגיעו למבוי סתום בין מעסיקים לארגוני העובדים, נדרשו פיתרונות יצירתיים, שיוכלו לספק את המענה המוסכם עבור שני הצדדים. זאת, תוך כדי שמירה על כך שהיציבות והעבודה השוטפת לא יפגעו כתוצאה מהתהליך.

הסיבות העיקריות להמצאת מודלים חדשים בגישור, נבעו מתוך אמונה כי בתי המשפט אינם נייטרלים מספיק על מנת לספק הכרעה במצב של מחלוקת. ארגוני העובדים האמינו כי בתי המשפט והשופטים מייצגים את האליטות המזוהות עם המעסיקים. סיבה נוספת לכך היא שרוב הסכסוכים נתפסו בעיניהם כבלתי שפיטים. עוד סיבה נעוצה באלמנט טכני: ההליך המשפטי הוא הליך שבדרך כלל נמשך זמן רב מדי.

משם הפך הגישור אט אט לאלטרנטיבה המובילה בכל הקשור ליישוב סכסוכים ומחלוקות, הן בארץ והן בעולם. עם הזמן הצטבר ידע מקצועי רב בתחום והתפתחו שיטות גישור שונות דוגמת הגישור הטרנספורמטיבי והגישור הנרטיבי.

מערכת המשפט הישראלית, שסובלת מעומסים כבדים ומאובדן האמון שהציבור מעניק לה, אימצה אליה את הגישור כפיתרון אפקטיבי ומהיר. די לקרוא בציטוטים של שניים מבכירי מערכת המשפט לדורותיה: השופט אליקים רובינשטיין אמר כי: “יש למערכת השיפוטית עניין ביישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, מטעמים ערכיים ומעשים כאחד”.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק כתב בנושא: “גישור אינו טכניקה. זו תרבות  של חיים משותפים. תחת הכרעות כוחניות – בין כוח פרטי ובין כוח מאורגן של המדינה – באות הכרעות הסכמיות”.

הוא הוסיף: “גישור עדיף על שיפוט, שכן ההכרעה בו היא הסכמית ולא כוחנית. הגישור לא בא לפתור את בעיותיה של החברה. הוא פועל מחוץ לבתי המשפט, ובטרם יובא הסכסוך לבית המשפט. אך עם זאת, אין לכחד כי לגישור חשיבות רבה בהורדת העומס מבתי המשפט. אין זו מטרתו, אך זו צריכה להיות תוצאתו”.

לאחר שעמדנו על ההבדלים ההיסטוריים והמהותיים בין הגישה הגישורית לגישה השיפוטית, דרכם ניתן להבין מדוע השתרשה הסבה השגויה לפיה מגשר חייב להיות עורך דין, נבחן את ההבדלים הפרקטיים בין מגשר שהוא עורך דין למגשר שאינו עורך דין:

מבחינת הידע הנדרש על מנת להוביל תהליך גישור יש הטוענים כי לעורך דין מגשר המתמחה בתחומים בהם ישנו ידע אובייקטיבי שעשוי לסייע לו (כמו למשל נדל”ן או סכסוכי עבודה) יהיה יתרון יחסי על מגשר שהבקיאות שלו בחוק בנושאים עשויה להיות פחותה. יש החולקים על טיעון זה באומרם כי כל תכליתו של המגשר בתהליך גישור היא לייצר תהליך של הידברות בין הצדדים. מכיוון שעליו לשמור על נייטרליות ומכיוון שההנחה היא שהצדדים השונים מכירים את העסק שלהם או את המשפחה שלהם (תלוי בתחום סביבו מתקיים הגישור) – הידע אינו תנאי הכרחי ולעתים אף עלול ללכוד את המגשר בפרדיגמות שימנעו ממנו לזהות פתרונות יצירתיים כשאלו עולים בחדר.

עוד הבדל מהותי בין השיטה המשפטית לזו הגישורית היא ההתייחסות לפן הרגשי של הסכסוך. השיטה המשפטית, וכפועל יוצא גם העוסקים בה, מתמקדת בחוק היבש, בתקנות ובפסיקות קודמות. כל צד בסכסוך צריך לשטוח את טיעוניו המשפטיים וכמעט שאין מקום להיבטים הרגשיים אותם הוא נושא. על כן מגשר עורך דין שרגיל לעבוד בשיטה זו עלול להתקשות לעשות את המעבר לשיטה הגישורית המכירה בכך שכל סכסוך בין בני אדם יושב על מקום רגשי, על פחדים, חרדות, אכזבות – ומבלי לתת לצדדים את המקום “לאוורר” את קשת הרגשות הזאת, אי אפשר לעבור לשלב השיח שמכוון להסכמות פרקטיות. לימודי הגישור עוסקים בהיבטים פסיכולוגיים, טיפוליים וסוציולוגיים מתוך תפיסה לפיה הידע הזה הכרחי להצלחת תהליך הגישור. מגשרים מקצועיים ממשיכים ומעמיקים בתחומי ידע אלו שמסייעים להם רבות בחדר הגישור.

בנוסף להבדלים אלו, מורגל עורך דין מגשר, בכובעו כעורך דין, לייצר כתבי טיעון ארוכים הנמרחים בשפה משפטית מפולפלת על פני עמודים רבים. זהו גורם המאריך מאוד את התהליך המשפטי, הארוך דיו גם כך, בשל השיטה והעומס על בתי המשפט. תהליך הגישור דוגל במינימום בירוקרטיה וניירת, ובהסכמות בשפת בני אדם. נכון כי הסכם המושג בתהליך גישור כתוב כהסכם משפטי לכל דבר, ומקבל תוקף של פסק דין אם הצדדים מעוניינים בכך, אך התהליך עצמו מתנהל בעיקר באמצעות שיחה פתוחה (וחסויה) בין הצדדים ועל כן זהו תהליך מהיר בהרבה. גם כאן דורש המעבר שעושה עורך דין מגשר בין השיטה המשפטית לגישור התאמות הכרחיות, שנמצאות באופן מובנה אצל מגשר שאינו עורך דין.

סיכום

לסיכום, ישנם הבדלים היסטוריים ומהותיים בין השיטה המשפטית לשיטה הגישורית עליהם עמדנו במאמר זה. הבדלים אלה מחייבים עורך דין מגשר לא פעם “לשכוח” ולהניח בצד את השכלתו המשפטית ואת ההרגלים שבאים באופן מובנה ביחד איתה. וזאת על מנת להעביר תהליך גישור על פי הגדרתו המקורית. מגשר שאינו עורך דין לעומת זאת ייאלץ לעתים להתגבר על פערי ידע משפטי שהיה לשמש אותו במהלך הגישור בתחומים ספציפיים בהם ידע אובייקטיבי עשוי לסייע לתהליך. אך מאידך ייתכן וברשותו כלים נרחבים וחשובים יותר מאלו המשפטיים (כגון ידע טיפולי מעמיק במצבי משבר). לכן, כשבאים לבחור מגשר, בין אם הוא עורך דין או לאו, ההמלצה היא לבחון את הניסיון והרזומה שלו, את השיטה לפיה הוא עובד, את השכלתו ומיקומו הגיאוגרפי ולאחר מכן לקבוע פגישת הכרות ולבחון את החיבור איתו ואת רמת האמון שהוא מייצר – ורק אז להחליט. מגשר שיתאים לצרכים שלכם, יהיה מקצועי וירכוש את אמונכם – הוא המגשר שאתם צריכים לבחור, בין אם הוא עורך דין או לא.

שאלות ותשובות

ש: כמה עולה תהליך גישור?

ת: עלות הליך גישור זולה בעשרות אחוזים מעלות תהליכים אחרים בתחום. הליך גישור בתחום זה עולה אלפי שקלים בודדים לעומת עשרות אלפי שקלים בהליכים האחרים.

 

ש: האם יש חובה לפעול לפי החוק במהלך גישור?

ת: הליך גישור מתנהל בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. יחד עם זאת בהחלט ניתן למצוא פתרונות יצירתיים שלא יפגעו בזכויות החוקיות של הצדדים וגם יאפשרו שמירה על מערכת יחסים תקינה גם לעתיד.

 

ש: האם הסכם שמושג בגישור על שכר הוא הסכם מחייב?

ת: בהחלט כן. הסכם שהושג בגישור ואושר על ידי הצדדים, הוא הסכם מחייב לכל דבר ועניין. בהתאם לצורך אף ניתן להגיש את ההסכם לבית המשפט על מנת לתת לו תוקף של פסק דין.

 

ש: כמה זמן לוקח להגיע להסכמות בגישור?

ת: הליך גישור נמשך בדרך כלל מספר שעות המתפרשות על פני מספר ימים או שבועות.

 

 ש: היכן מתקיים תהליך הגישור?

ת: הגישור יכול להתקיים בכל אחד מהסניפים שלנו בהתאם לנוחות שלכם ולזמינות המגשר המועדף אליכם. במקרים מסוימים ניתן אף לבצע את הגישור במשרדי החברה.

 

ש: מי הם המגשרים במשרד המגשרים נדב נישרי?

ת: המגשרים שלנו הם מגשרים בכירים ומנוסים שעברו את מיטב ההכשרות הנדרשות וצברו ניסיון רב במהלך השנים בגישורים בתחומים שונים. המגשרים שלנו מלווים על ידי המגשר נדב נישרי המוכר כאחד המגשרים הבכירים בישראל.

 

מה ההבדל בין הליך משפטי לגישור

נקודת השוואהגישורהליך משפטי בבית המשפט
מהירותפתרון תוך מספר שעות ועד מספר שבועות ספוריםהליך משפטי עלול להימשך שנים רבות
עלות התהליךכמה אלפי שקלים לכל צד (פחות מהאגרה שהייתה משולמת בפתיחת תיק בבית המשפט)עשרות ומאות אלפי ש"ח לכל אחד מהצדדים.
מי מחליט מה התוצאה הסופיתהצדדיםשופט
קיומה של מערכת יחסים חיובית אחרי תום הסכסוךאפשרי ורצויבמרבית המקרים בלתי אפשרית
מתי מתקיימים המפגשיםבזמן הנוח לכםלפי קביעת השופט
סודיות התהליךהתהליך חסוי לגמרי. איש מלבדכם ומלבד המגשר שלכם לא ידע מה קרה בתהליך הגישור.פומביות הדיון מחייבת פרסום פרוטוקול הדיון כך שכל אדם יוכל מעתה ואילך לדעת מה קרה לכם במהלך הסכסוך.

השאר תגובה